<h1>ארחות חיים הלכ' טהרת הנדה ודין המקוה סימן ב'</h1>
<h2>דף סה:</h2>
תנן במס' מקואות המניח טבלה תחת הצנור אם יש (בה) [לה] לבזבז פוסלת ואם לאו אינה פוסלת. פי' לבזבז שפה מד' רוחותיה. ומה שאמרו ז"ל שמי צנור פוסלין המקוה היינו כשנופלין המים מן הצנור למקוה אבל אם נפלו מן הצנור לקרקע המשכה היא וכשרה. שכשיש למקוה כ"א סאה והמשיכו לו י"ט סאין כשר המקוה לטבול בו. אבל שאובה שהמשיכוה כולה אין טובלין בה. והשאובה שאמרנו שפוסלת היינו כשנשאבו מדעת אבל המניח קנקנים בראש (האילן) [הגג] ר' יהושע אומר ישבר הקנקנים או יכפה אותן והמים הנקוים כשרים אבל לא יערה שאם נטל הקנקן ועירה אותן הרי כל המים פסולין. הניח כלי תחת הצנור בשעת פזור עננים כשרים בשעת קשור עננים ולא נתפזרו דברי הכל פסולין [לא נחלקו אלא הניח בשעת קשור עננים ונתפזרו וחזרו ונתקשרו דמר סבר (היינו ב"ש) לא בטלה מחשבתו ומר סברי (היינו ב"ה) בטלה מחשבתו ונראה דהלכה כב"ה ואליבא דר' יוסי בן חוני].
